זהו טקסט מכונן בזרם המהיינה, ועליו להקרא כך. הוראות התרגול האלו נכתבו ע"י גיאלסה תוגמה זאנגפו במאה ה-14.
המבנה של הטקסט מתאר את הנתיב המלא של הבודהיסטווה, והוא כולל 43 בתים, אשר כוללים בית לכל אחד מ-37 התרגולים, ועוד שני בתים בתחילת הטקסט ו-4 נוספים בסופו.
2 הפסקאות הראשונות הינן כמקובל תודות לדייטי אוולוקיטשוורה (הבודהה של החמלה) הנותן ביטוי לתכונות המוארות, ולאחר מכן את המטרה שלשמה כתב המחבר את הטקסט והמחויבות שלו לעשות כן.
החלק הראשון עוסק בתנאים אשר מובילים לפחתוח תודעת הבודיהיציטה, ( תודעת ההארה) . תרגול התודעה של תלמידים מתקדמים, הוא הנושא של החלק השני של הטקסט, ושם התרגולים מיועדים לפיתוח בודהיציטה נעלה, כאן ישנם חמישה חלקים כאלו אשר מייעצים כיצד לתרגל על מנת לפתח תודעה זו, לייצב אותה, ולמנוע את החלשותה. ראשית על המתרגל לראות עצמו כשווה לאחרים, וללמוד כיצד להחליף את אושרו בסבלם של אחרים. לאחר מכן מצביע הטקסט כיצד ניתן להביא כל מצב בחיי היום יום, כולל רגשות עוכרים ובמיוחד השקפה מוטעית של הדרך, וכיצד לשלבם באימון האישי. החלק השלישי, הוא כיצד להתאמן בששת השלמויות (ע"פ המאהיינה).
החלק הרביעי הוא כיצד לעבוד עם הצדדים השליליים שלנו וכשלונות. ולבסוף כנהוג, יש סיכום והקדשה.
החלק השלישי הוא הסיכום והמסקנות , אשר כולל את מטרת הלימוד הזה, כיצד יש לשמור על שלמות הלימוד ביחס לכל שאר הלימוד, כנהוג התנצלות על טעויות אפשריות והקדשה.
לסיכום, המחבר, נותן כאן את הנתיב המלא והשלם של דרכו של הבודהיסטווה, כיצד לפתח בודהיציטה בזרם התודעה, כיצד לתחזק תודעה זו, ולמשיך לפתח את התודעה הזו – בודהיציטה , עד להתעוררות מלאה.
את הטקסט התורגם להפליא תמצאו כאן:
שלושים ושבעת תרגולי הבודהיסטווה
לקריאה נוספת והעמקה:
The Thirty-Seven Practices of the Bodhisattva