שלבים וטכניקות המדיטציה על פי מסורת המאהמודרה, בודהיזם טיבטי

שלבים וטכניקות המדיטציה על פי מסורת המאהמודרה, בודהיזם טיבטי

שלבים וטכניקות המדיטציה על פי מסורת המאהמודרה, בודהיזם טיבטי.

עפ"י המסורת ההודית והבודהיסטית , התודעה מתוארת כמשוגעת, סוס פרא, פיל מיוחם, עדר של קופים מתרוצצים, תאורים ציוריים אשר כאשר אנו מתחילים למדוט מתחוורים לנו היטב.

סוס שאינו מאולף אינו שמיש לנו, כאשר הוא פרוע, הוא לעולם לא יעשה מה שאנו רוצים. וכך אנו, נדמה לנו שאנו שולטים בתודעה, אך המצב הפוך.

אנו חיים בתודעתנו, במחשבותינו, רגשותינו ומאמינים להם, וזה גורם לנו להרבה צער. איננו יכולים להפרד מהתודעה הזאת, ואנו חיים איתה 24/7 , לעיתים קרובות התודעה אינה חברה שלנו.

הצעד הראשון להפוך את התודעה לחבר, ולכלי שימושי ויישומי לחיינו , היא המדיטציה.

מדיטציה באופן מסורתי מחולקת ל-2, שמהטה וויפאשנה, שני שלבים שהם למעשה אחד, ואין הפרדה בינהם.

שמהטה  - או בשמות נוספים :מדיטציית ריכוז , או PLACEMENT , שהיה בשלווה. בשלב זה אנו מרגיעים ונרגעים, והתוצאה היא שהתודעה מפוקסת, אנו מסוגלים להתרכז על משהו באופן רציף ללא הפרעות. הבעיה היא שהמדיטציה היא משעממת, אך בדיוק כפי שאנחנו לומדים מוזיקה, עלינו לעשות חזרות אינסופיות עד שזה עובד, וישנה הטמעה. אז המוזיקה פשוט מתנגנת, ללא מאמץ. האוביקט למדיטציה יכול להיות כל דבר, במיוחד שיהיה אוביקט משעמם, בשלב זה אנו מתמודדים כמובן עם מחשבות אורחות / מחשבות טורדניות / ואלמנטים אחרים אשר מסיטים את תשומת ליבנו, ואנו פשוט מחזירים את הפוקוס לאוביקט.

בשלב זה אנו מאפשרים לתודעה להרגע לתוך הנשימה, לעיתים זה נקרא לאחד את הנשימה ואת תשומת הלב, אין אנו מתייחסים באלימות או נוקשות לתודעה, ומחזיקים את תשומת הלב בעדינות ולא בנוקשות.

בתנוחה אנו מקפידים על נוחות ועל עמוד שדרה זקוף ללא מתח, 7 הנקודות של וריאוצנה. מומלץ לקרוא בקישור זה

בשלב זה אנו גם עובדים על ערוצי האנרגיה של הגוף. למעשה זהו המקור של תרגולי היוגה, להגיע לישיבה שקטה ללא מאמץ. ( קאיהסטריאם ) לכל מתרגלי היוגה, יש להדגיש כי תרגול זה אינו פראניאמה ! (תרגילי נשימה יוגיים) ואיננו מנהלים את הנשימה, או מנסים לשנות אותה כהוא זה. הנשימה היא אך ורק אוביקט המשמש אותנו להתמקדות, ולהכרה ראשונית של תשומת הלב.

התודעה מדומה לאגם שעליו נושבות רוחות, ולפיכך יש גלים, ואין לנו אפשרות לראות את קרקעית האגם, את גודלו ואת תכונותיו, אנו עסוקים רק בתופעת הגלים ( המחשבות), כך אנו מותקפים ללא הרף על ידי תופעות חיצוניות ופנימיות, אשר מעוררות את התודעה הסובלת ,העסוקה, והרודפת אחר אוביקט כזה או אחר ללא מנוחה, וכך התודעה מוטרדת ע"י אינפורמציה הזורמת תמידית מ-5 החושים והחוש ה-6 החשיבה.



 

השלב הראשון :

בשלב זה אנו מתמקדים באוביקט שהוא בדר"כ הנשימה

בשלב זה אנו מגלים להפתעתנו כי מיקוד ! גורם להרגעה של התודעה הקופצנית.

מדיטציה זאת מטרתה בראש ובראשונה להרגיע את התודעה. וכך אנו מתמקדים בנשימה, הנשימה קשורה קשר הדוק לתודעה, הנשימה היא ראי של התודעה, או המקלדת של התודעה. נשימה היא גם תופעה גופנית שאנו יכולים להשפיעה עליה מיידית, הנשימה היא במרחב שבין מודע ללא מודע. וכך אנו גם יכולים לנשום רק עכשיו !! רק עכשיו ! רק פה ! אז זו גם דרך להרגיע את התודעה. אין צורך להיות בשום מקום מיוחד, בכל רגע במשך היום אנו יכולים להפנות את תשומת הלב לנשימה, ולשאול את עצמנו, מה קורה עכשיו, במה עסוקה כעת התודעה, אנו מתחילים לייצר תודעה רחבה ורגועה, אשר אינה מגיבה או נסחפת אחרי עולם התופעות.

כמובן שכל הזמן הזה יש מחשבות, ללא הפסקה, אנו חושבים שמחשבות הן האויב, ויש להפסיק אותן, אך זו לא הבעיה, הבעיה היא שאנו נסחפים עם המחשבות, נצמדים למחשבות. "הבעיה אינה התופעות, או המחשבות, אלה ההצמדות שלנו אליהן "

בתחילה אנו משאירים את המחשבות ברקע !!! זה כמו אורחים, אנו יכולים כמובן להזמין אותם פנימה, אל תוך ביתינו, כל אחד מהם, לקפה עוגה, למיטה, לתודעה, או לנסות לדחות אותם באלימות ! "אתם לא תיכנסו" ולייצר קונפליקט איתן, או פשוט להתעלם מהן, והן פשוט יפסיקו להתענין בנו, משוגעים שרק מתענינים בנשימה, אנו פשוט משעממים אותן, אנחנו פשוט לא נותנים להן אנרגיה. ואז הן פשוט נבוכות ומסתלקות.

כמובן שהנסיון לדכא את המחשבות באלימות לא יצלח, אפשר פשוט להתעלם מהם, לא להגיב אליהן, לא להצמד אליהן, לשמוט אותן. כל אלו הינן פעלים נרדפים.

זה סיפור של אימון חוזר, וחוזר, וחוזר, לשוב ולחזור לנשימה, זה דורש מאיתנו סבלנות וחזרתיות, יחד עם רגיעה, התודעה רחבה ורגועה ומתמקדת בנשימה., אפשר גם לספור נשימות על מנת להקל על ההתמקדות פשוט להתאמן, כמו להתאמן בסולמות במוזיקה. בחדר כושר, או בכל אלמנט הדורש חזרתיות, כל אחד מאיתנו למד משהו כזה בחייו, וניתן להשליך מנסיוננו לתוך המדיטציה.

בדרך כלל אנו תופשים את התודעה כנושא ומושא, אנחנו והאוביקט, הכל מתרחש אצלנו בתודעה, ככל שאנו נרגעים, האני (האגו) מתחיל להרגע, ולהעלם, ואנו מתמזגים עם אוביקט המדיטציה, ויש תחושה שזה בא מהלב יש איחוד עם התרגול, ללא מאמץ, כאשר המדיטציה היא בלב --- יש איחוד, יש תחושה רחבה ופתוחה. כאשר היא בתודעה (בראש) יש הפרדה (אגו) ביננו ובין האימון.

התודעה נרגעת, הגלים שוכחים , התכונה של האגם לשקף את המציאות יותר ברורה. הן בחוץ והן בפנים, והבוץ והמשקעים שוקעים למעמקים ואנו יכולים ממש לראות אותם בברור. ובאם אנו יכולים לעשות זאת למשך 21 נשימות ביציבות וברוגע ניתן להמשיך.

בשלב זה רכשנו לעצמנו את יכולת הריכוז והמיקוד באופן מתמשך, תוך יכולת לנהל את ההפרעות. כבר בשלב זה יש לנו תחשות היישג. זהו שלב קריטי במסע שלנו. והוא דורש תחזוקה מתמשכת יום יומית, בדיוק כמו צחצוח שיניים.



 

השלב השני:

אנו משנים את המיקוד של המדיטציה מן הנשימה אל זרם המחשבות עצמו.

אנו יכולים להתחיל להביט במחשבות עצמן, ולא להסחף איתן , "לשבת על גדת הנהר" רק מביטים על זרם המחשבות ללא מעורבות וללא שיפוט, וללא הצמדות למחשבה זאת או אחרת, הפוקוס הוא על זרם ! המחשבות, וכך נוצר מרחב ביננו ובין המחשבות, כמו לראות סרט, ללא הזדהות עם השחקנים.

אין אנו נסחפים בזרם המחשבות, או אפילו במחשבה אחת בודדת, אנו שוהים בשלווה בהתבוננות בלבד.

בדר"כ אנו "משחקים" בסרט, אך עכשיו עברנו לעמדת הצופה. איננו חייבים להאמין למחשבות שלנו.

האמונה המוחלטת שלנו במחשבות הינה הרגל בלבד, התרגלנו לתת אמון מלא במחשבות ברגשות ובהרגשות.

המחשבות האלו, הן ה"אני" , זכרונות, תקוות, פחדים, אמנות, שיפוטיות., בקיצור "האני". וכך גם ההזדהות שלנו עם המחשבות האלו, הן מקור הבורות, אנו איננו המחשבות, אלו רק מחשבות. ( ואנו עדיין בשמהטה )

להיות ערים למחשבות , להיות בעמדת המתבונן, זה עדיין דואליסטי, אבל זהו שלב מתחייב. זה נורא, כמו לראות את אותה סדרה בטלוויזה שוב ושוב. בשלב זה מתחילים לראות את המחשבות שלנו רק כזרם, כגלי אנרגיה, ואנו לא מזדהים איתן.

ואז, ההישג גדול, הדהרמה ממש נגישה לנו. יש תחושת חופש, שקט, רוחב , תחושות עדינות, בהירות, אך זהירות ! זוהי אינה כוונת הבודהה, זוהי עוד אחת מהמלכודות, אחד השלבים בדרך.

יחד עם תחושת הבהירות והפוקוס, אנו מתחילים להתוודא אל התודעה ומתחוורים לנו מספר מכשולים :

תודעה פעילה מיידי ( משוגעת) או נינוחה מידי.... כמו שינה, זהו אלמנט עם סיכון גבוה, חשוב לנו לשמור על עצמנו מאד ערים, עם רכישת המכשיר של התודעה השקטה והערה (המכונה לעיתים סמהדי) אנו יכולים להתחיל ( ולכן אמרו חכמי הזן "נתחיל בסמהדי" כלומר זהו כלי בלבד ואינו סוף הדרך)

 



השלב השלישי:

בשלב זה אנו עוסקים ישירות עם התוכן של המחשבות, התוכן של הרגשות.

תוך כדי שהיה במצב הסמהדי !

ויפאסנה – או ויפאשנה ראיה צלולה ובהירה

ניתן להביט אל עבר תחתית האגם של התודעה, הלכלוך שוקע, ואנו יכולים לראות שכבות יותר ויותר עמוקות של התודעה.

ולהתחיל להשתחרר מהאחיזה של התודעה בחיינו ובנו, להתאמן ללא הפסקה גם תוך כדי חיינו היום יומיים.

במצב זה, של שלווה עמוקה יחד עם בהירות ומיקוד, אנו מתחילים בניתוח, תחקור, ותשאול עמוק של התודעה – למעשה זה הכל מחשבות.... ובמצב זה אנו יכולים לראות אותן בברור:

מהי מחשבה,מהיכן היא באה,לאן היא הולכת,איפה היא,האם אנו מאמינים בהן.ומי הוא זה אשר חושב,ומי אני

האם המודעות היא נפרדת מהמחשבות מהמיינד ? חלק מהן ?

אנו מתחילים לראות בברור כי אנחנו לא מה שאנחנו חושבים שאנחנו, ולכן אנו מתחילים לחקור מי אנחנו לא, זה דומה לתהליך קילוף הבצל, בהתחלה באמת יש דמעות, וצריך להשתמש בכלים חדים, ולהזהר, ואחרי כל השכבות, מה באמת יש שם ? באמצע הבצל?

אם אנו לא המחשבות, ולא הרגשות, אז מדיטציה היא תהליך של פרוק של התפישות הללו, תהליך של התעוררות למי שאנחנו באמת.

אנחנו לא מודעים לתודעה עצמה, שכעת נוכחת, תמיד שם, ערה כרגע לעובדה שהיא קוראת את הנייר הזה, אך אנו איננו ערים לנוכחות שלה.

מהו הטבע האמיתי שלנו ? מי אנחנו באמת ? זהו תהליך של גילוי ! לא תהליך של הוספה או רכישה.

כל התהליך מאד מאיט, ישנם רווחים הולכים וגדלים בין המחשבות, ובינהן מתגלה הטבע האמיתי שלנו.

הסכנות הן כמובן ראיה אנליטית קרה של החיים, ניתוק ללא חמלה, וזהו המקום כמובן למדיטציות של חמלה אהבה וכיו"ב על מנת להשאיר את הלב פתוח ופועם. מתחחבר ולא מתנתק. אחד. העדר דואליות. אי שניות.

מבוסס על שיעורים שלמדתי ישירות ממורי, מהרצאות מוקלטות, ספרים וכמובן חקירה אישית של הנושא.

תודה לכל מורי, לקרמה צ'גמה רינפוצ'ה, ד"ר רוברט תורמן, ד"ר אלאן וואלס, ג'טסומה טנזין פאלמו, , וכמובן לבודהה. כל הטעויות הינן שלי בלבד.

יולי 2018

Dorje Tseten

אין לצטט, להעתיק, להעביר או לפרסם ללא אישור מראש של המחבר.